כשהצלחת היא לוח המשחק
והאוכל הוא השחקן,
הארוחה היא חגיגה מושלמת!

הרעיון

Playte לא התחילה כרעיון מסחרי.

היא נולדה אצלנו במטבח, מתוך התסכול האישי שלנו בזמן ארוחות הערב עם ילדה מלאת-חיים וקופצנית עם ״קוצים בישבן". במקום מפגש נעים ורגוע של סוף היום, מצאנו את עצמנו בתפקיד "צוות בידור", מתחננים, מאלתרים, מנסים, כועסים…

מתוך הניסיונות שלנו לשפר את הסבלנות ושיתוף הפעולה שלה בזמן הארוחה, גילינו מה עובד – לשחק! כן, לשחק עם האוכל, בניגוד לכל מה שגדלנו עליו (ואולי גם אתם…?).

ככה העלנו את הרעיון להפוך את הצלחת למגרש משחקים.

הופתענו לגלות שכשהצלחת הופכת למגרש משחקים מאתגר, מעניין והישגי – הילדה הפרטית שלנו נהנית לשבת ליד השולחן, מוכנה לגוון באוכל, ו… לא להאמין: לסיים ארוחה מלאה.

סוף-סוף, באה לסיומה תקופה ארוכה (ואפלה) של מאמצים סביב שולחן האוכל, והארוחה המשפחתית הפכה להיות נעימה הרבה יותר.

ואז… הבנו שהרעיון שלנו אולי יכול לפתור בעיה לנושא שמטריד לא מעט הורים.

וכך נולדה Playte.

אוכל הוא לא כן משחק!

אז מה קורה כשזמן האכילה הוא זמן משחק, הצלחת – לוח, והאוכל – כלים?

כשהילדים משחקים עם האוכל (ולא במקביל אליו, כמו בזמן צפייה בטלוויזיה או משחק בטבלט), הם:

  • נשארים ממוקדים בהרגלי האכילה, בטעמים, במרקמים ובכמויות.
  • מרגישים שהם שולטים בסיטואציה, ולא "מאולצים".
  • לומדים להכיר את מנגנוני הרעב והשובע שלהם.
  • מוכנים להתנסות בטעמים חדשים.