עד כמה שזה יכול להיות משונה, בפוסט הזה נדבר על החושים האחרים שמעורבים בתחושת רעב ובחוש הטעם – מעבר לחוש הטעם עצמו ולחוש הריח.
נציג כמה נקודות מעניינות על צבעים וצורות, ואיך אפשר להשתמש בזה כדי לעזור לילדים להתנסות ושלפר את חווית האכילה.
האוכל שלנו הוא הרבה יותר מאשר רק טעם וריח. למעשה, חוש הראייה משחק תפקיד מכריע בחוויית האכילה שלנו, ובמיוחד אצל ילדים. הצבעים והצורות של האוכל יכולים להשפיע באופן משמעותי על התיאבון, העדפות האכילה, ואפילו על תפיסת הטעם. מחקרים מראים שגם בילדים וגם במבוגרים, הבדלים בצבע האוכל – ואפילו בצבע הצלחת – משפיעים על חווית הטעם. הבנת הקשר הזה יכולה לסייע להורים לעודד אכילה בריאה ומגוונת אצל ילדיהם.
בגלל שצבע מקושר אצלנו במוח באופנים מסוימים, המוח "מכין" את עצמו (מה שמכונה בלשון מקצועית – סוגסטיה) לטעם מסוים, ולדבר הזה יש השפעה על תפיסת הטעם. למשל, משקה כתום נתפס כמתוק יותר ממשקה זהה בצבע ירוק. את ה"טריק" הזה אפשר לנסות לנצל כדי להקל על ילדים את ההתנסות הראשונה עם אוכל ואת תהליך הטעימה.
ישנם מחקרים שמצביעים על האפשרות כי צבעים חמים, גוונים של אדום, כתום וצהוב מעוררים תיאבון, בעוד צבעים קרים כמו ירוק או כחול נחשבים למפחיתי תיאבון. אנחנו מציעים לבחון את התגובות של הילד או הילדה שלכם לצבעים שונים, ולנסות לרתום זאת לטובת וויסות האכילה.
גם הצורה והמרקם משפיעים על חווית הטעם. כמו במבוגרים, לילדים יש משיכה לצורות מעניינות ולא שגרתיות. את התכונה הזו אפשר לנצל, למשל, בעת חיתוך ירקות ופירות לצורות גיאומטריות או דמויות. אפשר להיעזר בחותכני עוגיות, למשל, כדי לתת לירקות צורות מדליקות או להכין כריכים בצורות, שיתרמו מאוד למוכנות של הילד או הילדה להתנסות.
כמובן, שהמגבלה היחידה היא הדמיון. חיתוך המלפפון ל"מטבעות" או "גפרורים" הוא רק ההתחלה. אפשר לייצר כוכבים או לבבות מתפוחים, אפשר לשלב צורות שונות של ירקות ל"יצירה אחת". אפשר להשתמש בצורות תפוח עם "חור" בו שותלים מטבע של ירק אחר. אין סוף לאפשרויות שיובילו לעניין, סקרנות, ויקדמו מוכנות לחוויה חדשה באווירה חיובית.
אפשר להשתמש בכלי אוכל צבעוניים: ניגודיות בין צבע האוכל לצבע הצלחת יכולה להדגיש את האוכל.
יש מחקרים הטוענים כי שימוש בצבעים חמים (גוונים של צהוב עד אדום) יעודד אכילה. צלחות עם חלוקות לאזורים או תאים יכולות לעודד מגוון בארוחה (שימו לב שכמה צלחות Playte משתמשות ב"טריק" הזה, כמו צלחת "להאכיל ת'קרוקודיל" וצלחת ה"פיקניק בגינה".
כדאי לנסות לצור ארוחות צבעוניות, ולא במקרה – אלא לחשוב דרך הצבעים.
למשל, נסו לשלב לפחות 3 צבעים שונים בכל ארוחה. אפשר לצור "קשת" של ירקות ופירות בצלחת. אפשר להתחיל "למשחק" את זה, ולעודד את הילדים לבחור מאכל מכל צבע.
ועכשיו – קחו את זה לשלב הבא… אפשר ממש להפוך את נושא הצבעים והצורות למשחק, במיוחד כמובן בגילאים הצעירים בו יש סקרנות רבה סביב נושא זה והשיום של הדברים. בצלחות Playte Tiny, המיועדות לילדים הקטנים יותר, אנחנו משתמשים בסקרנות הזו סביב צורות וצבעים כדי לעודד את הילדים לאכול. אבל גם בלי הצלחות , אפשר לייצר משחקים פשוטים ומהנים בבית:
כמו שאתם בוודאי יודעים כמבוגרים, אכילה היא לא רק טעם וריח, וכך גם לא אצל ילדים. לכן, נצלו את נושא הצבעים והצורות כדי לכרות את הסקרנות הקולינארית והקוגניטיבית של הילדים, וככה תרוויח סקרנות, מוטיבציה, מוכנות להתנסות וחוויה חיובית יותר.