בפוסט זה נדבר על ויסות חושי. נסביר מה זה אומר ואיך זה משפיע על האכילה.
נציע גם פתרונות להתמודדות ושיפור חווית האכילה אצל ילדים עם בעיות בויסות החושי.
ויסות חושי הוא היכולת של המוח לעבד ולהגיב למידע המתקבל מהחושים השונים, כולל טעם, ריח, מגע ומרקם. המוח לא "סתם" קולט כל גירוי שמגיע מהחושים, שאם לא כן – היינו מוצפים בגירויים בלי הפסקה. הדוגמא הכי טובה היא הרעש של המזגן – אם נעצור לרגע ונקשיב, נוכל לשמוע אותו, אבל רגע אחרי זה המוח לומד "להתעלם" ממנו, מתוך הבנה שזהו גירוי רגע לא חשוב וחסר משמעות.
אנחנו מוקפים בגירויים שכאלה, שהמוח מכבה או מנמיך כדי לאפשר לנו להתרכז בדברים חשובים יותר.
אצל ילדים עם קשיי ויסות חושי, גירויים מסוימים יכולים להיות חזקים מדי או חלשים מדי – המוח לא מווסת אותם נכון. הקושי הזה של המוח לווסת עלול לגרום לקשיים באכילה.
לדוגמה, ילדים עם רגישות יתר עשויים לדחות מרקמים מסוימים, לא לסבול ריחות חזקים, או להירתע ממזונות בעלי צבעים חזקים. מנגד, ילדים עם תת-רגישות עשויים להעדיף מאכלים בעלי מרקם גס או טעמים חזקים במיוחד כדי "להרגיש" משהו ולעבור את כיבוי-היתר של המוח. במקרים מסוימים, ילדים עשויים להתקשות בזיהוי תחושת רעב או שובע, מה שעלול להוביל לאכילת יתר או לתת-אכילה.
ילדים עם קשיי ויסות חושי חווים לעיתים קרובות דחייה של מרקמים מסוימים. ישנם כאלה שנמנעים ממאכלים רכים כמו פירה ויוגורט, בעוד אחרים לא יסבלו מזונות פריכים כמו קרקרים וירקות טריים. בנוסף, הרגישות לריחות יכולה להוות מכשול משמעותי – ריחות מסוימים עלולים לגרום לתחושת סלידה ואף לבחילה.
בעיה נפוצה נוספת היא אכילה בררנית, שבה הילד מסכים לאכול רק סוגים מסוימים של מזון ומסרב לנסות מאכלים חדשים. ילדים מסוימים גם זקוקים לתחושת לעיסה חזקה יותר ולכן יעדיפו מזונות קשים יותר. במקביל, חלק מהילדים מתקשים להתרכז במהלך הארוחה ומתקשים לשבת ליד השולחן לזמן ממושך.
תחושת רגישות יתר בפה עשויה להקשות על הילד את תהליך האכילה, שכן מגע מסוים של מזון בפיו יכול לגרום לו לאי-נוחות. מעבר לכך, המעבר בין סוגי מזון שונים, כמו ממזון טחון למוצק, יכול להיות מאתגר במיוחד ולהוביל להתנגדות לשינויים תזונתיים.
את הפתרונות האפשריים אפשר לחלק לכמה תת-קבוצות של פתרונות:
במקרים שבהם קשיי האכילה חמורים במיוחד, מומלץ לפנות לאנשי מקצוע שיכולים לספק תמיכה מותאמת אישית. תזונאי ילדים המתמחה בוויסות חושי יכול להציע אסטרטגיות מותאמות, ואילו קלינאי תקשורת יכול לסייע בבעיות הקשורות לפעולת הלעיסה והבליעה. בנוסף, מרפא בעיסוק יכול לעבוד עם הילד על ויסות חושי, ופסיכולוג ילדים יכול להציע תמיכה רגשית ולסייע בהתמודדות עם החששות סביב האוכל.
קשיי אכילה אצל ילדים עם בעיית ויסות חושי יכולים להוות אתגר משמעותי להורים ולילדים כאחד. עם זאת, באמצעות התאמות סביבתיות, שינויי תזונה ושימוש בטכניקות מגוונות, ניתן להפוך את חוויית האכילה לנעימה ומוצלחת יותר. המפתח הוא סבלנות, עקביות וגישה חיובית שמעודדת התנסות הדרגתית עם מזונות חדשים. כאשר נדרשת עזרה נוספת, מומלץ להיעזר באנשי מקצוע כדי לתת לילד את התמיכה הטובה ביותר.