תוכן עניינים
אז למי Playte עוזרת במיוחד?
Playte התחילה מניסיון לסייע לילדים עם קושי. בין אם "צרכים מיוחדים" לבין אם פשוט קושי, המטרה שלנו ב-Playte היא לנסות לעזור ולקדם את הילדים שאכילה "לא באה להם" באופן טבעי.
הילדים שלנו יכולים לסבול מקושי קשבי (ואז להיות משועממים בזמן האוכל ולחפש עיסוקים נוספים), קושי חושי (ואז להתקשות עם מרקמים שונים), נוקשות רגשית או קוגניטיבית (ואז יש קושי לנסות מזון לא מוכר, או שחורג מה"רגיל" שלהם), קושי רגשי (שגורם לחרדה בזמן האוכל, לפעמים בשל טראומת חנק מוקדם, או ריפלוקס בילדות המוקדמת), ועוד.
לא כל הצלחות מתאימות באותה מידה לכל קושי.
יש צלחות עמוסות יותר גרפית, שמאוד מתאימות לילדים עם קושי קשבי, כי הן מגרות את העין ומעוררות עניין, אבל אולי יקשו על ילדים עם קושי בוויסות חושי. יש צלחות עם חוקים פשוטים מאוד, שיתאימו לילדים שצריכים הוראות ברורות וחדות, אבל יקשו דווקא על ילדים עם קושי קשבי שצריכים "לשחק קצת" עם החוקים.
בעמוד הזה אנחנו רוצים לעזור בשתי עצות:
העצה הראשונה היא להזכיר שמהרגע שקניתם את הצלחת, היא שלכם. שנו את החוקים, תתאימו אותה לילד שלכם. שתפו אותנו – נשמח לדעת מה עבד ומה לא. אל תרגישו צורך להדבק חזק מדי להוראות שאנחנו יצרנו.
העצה השנייה, היא להמליץ על צלחות מסוימות לילדים מסוימים. אלו דברים שלמדנו עם פיתוח הצלחות והתנסויות של אנשי מקצוע ולקוחות איתם. אמנם, ההמלצות האלה לא נכונות תמיד ולא בטוח שיתאימו לילד שלכם, אבל אנחנו מאמינים שהם יכולים לכוון אתכם לקנייה המתאימה ביותר לילד שלכם.
על הספקטרום
ילדים שנמצאים על הספקטרום סובלים לעיתים קרובות מקושי לגוון מזונות, הן בשל הצורך בשגרה והם בשל קושי בוויסות חושי. לעיתים קרובות ילדים אלו זקוקים לעזרה בקשיים סביב הארוחה, ואנחנו מקווים ש-Playte יוכל לעזור גם לילד שלכם להתקדם במסע לאכילה יותר בריאה, גמישה ונעימה.
ילדים על הספקטרום בד"כ רוצים חוקים ברורים מאוד, והנחיות חדות. לכן, יש כמה צלחות שאולי יתאימו להם יותר – וכמה שפחות.
חברים ימיים
צלחת שמיועדת בעיקרון לגיל הצעיר יותר (1.5-4), יכולה להתאים לילד שנמצא על הספקטרום גם בגילאים מאוחרים יותר. החוקים בה ברורים מאוד, האיורים חדים ומוגדרים היטב, אפשר לאט לאט "לסבך" אותם אבל לשמור על פשטות וליניאריות. הצלחת עצמה לא עמוסה, וגם הצבעים רכים ולא מעודדים הצפה רגשית. לילדים עד גיל 5-6 שנמצאים על הספקטרום, זו ההמלצה שלנו. הצלחת השנייה ששייכת לסט הקטנים (Playte Tiny), צלחת הפיקניק בגינה, מדגימה גם היא אזורים מוגדרים, אבל לחלקם של הילדים ה"פלישה" של האזורים השונים אחד לתוך השני עלולה להיות קצת מבלבלת ויותר מאתגרת.
צלחות הזיכרון (Playte Memory)
מתאימות מאוד גם כן – החוקים הם ברורים, והעיצוב עדין. עם זאת, צלחת הינשופים עלולה להיות עמוסה מדי בשבילם. נתוודה, שלחלקם של הילדים על הרצף יש זיכרון צילומי, ולכן הם עלולים לזכור בקלילות את המיקומים השונים על הצלחת, גם כאשר מסובבים אותה. במקרה הזה, טוב שיש שלוש צלחות, אבל עדיין יכול להיות ש"חיי השימוש" של הצלחות אלה אצלם יהיו קצרים יותר מאשר אצל ילדים ללא זיכרון צילומי.
צלחות ה"הרפתקה" (Playte Adventure)
אלו צלחות יחסית עמוסות גרפית. לילדים עם קושי מול עומס ויזואלי, עלול להיות קשה. במיוחד – בצלחת ה-במעלה ההר. יחד עם זאת, לילדים גדולים יותר, סביב גילאי 6-7 ומעלה, צלחת הלהאכיל ת'קרוקודיל היא שלב טוב באתגור שלהם, הן ברמת החוקים, והן באפשרות לעזור להם להיחשף למזונות חדשים.
הפרעות קשב
בעיקרון, כל משחק הוא חגיגה לילדים עם הפרעות קשב. מכיוון שהנסיינית הראשונה של כל צלחת שהמצאנו היא ילדה עם הפרעת קשב (זו הפרטית שלנו), כנראה שצלחות שלא עבדו טוב אצל ילדים עם ADHD נפלו בשלב הניסיונות הראשוניים – מה שהשאיר בחוץ את כל המשחקים המשעממים.
ילדים עם הפרעות קשב מתקשים עם חוקים חוזרים ו"נעולים מדי", ולכן אפשר לתת להם לפתח קצת את החוקים. מצד שני, אם הילד או הילדה סובלים גם מבררנות, אל תתנו להם "לעקם" מדי את החוקים, כי אז הם בקלות ימנעו מהאתגר והחוקים שמעודדים אותם להתנסות במזונות חדשים.
נקודה אחרונה לגבי ילדי הקשב, הוא שהם זקוקים לגיוון ושינוי, ולשמירה על עוצמת גירוי גבוהה. לכן, עבור ילדים אלה אנחנו ממליצים להשתמש בכמה צלחות שונות. השימוש בצלחת אחת לאורך תקופה "ישרוף" אותה במהירות, וישעמם אותם. האפשרות להחליף בין משחקים שונים תאריך משמעותית את זמן השימוש בצלחות.
הבררנים
בין אם מתוך ויסות חושי, קושי לשנות או טראומת עבר, ילדים בררנים זקוקים למוטיבציה משמעותית כדי להתנסות במזון חדש, ולעשות זאת "במנות קטנות".
בכל אחת מהצלחות יש אפשרות לאתגר את הבררנות (ויש לכך הסברים בהוראות המשחק), אבל יש צלחות שיעשו את זה באופן מוצלח יותר. במיוחד, כאשר לילד יש מגוון אפשרויות בחירה, אבל בסוף הוא "מרוויח" יותר מלבחור באפשרות של מזון חדש.
צלחת מעבר לנהר טובה מאוד לשם כך, וכן להאכיל ת'קרוקודיל (במיוחד סביב בחירת החייל). לילדים היותר קטנים, צלחות הזיכרון יכולות גם הן לאתגר באופן עדין.
בצלחות ה-Tiny, החוקים עלולים להוביל את הילד לפגוש באוכל החדש "באופן חזיתי" – עבור ילדים קטנים הדבר יכול לעבור באופן חלק, כיפי ונעים; אך אצל גדולים יותר, הדבר עלול להיתקל בהתנגדות.
הצלחות של Playte אמנם יועדו כדי לרכך את ההתנגדויות ולאפשר אווירה מעודדת וחיובית, אבל ברור לנו שלא תמיד זה עובד.
אל תתייאשו- מה שלא יעבוד היום, אולי יעבוד מחר. אבל חשוב מכך – אנא זכרו תמיד, שאם נתקלתם "בקיר", אפשר קצת לנסות לשדל ולהתמקח, אבל מריבה וכעס לא יובילו אתכם למקום שאליו אתם רוצים להגיע.
נסו שוב מחר, נסו שוב עם צלחת אחרת.
אכילת יתר
לכל המשחקים ייתרון דומה עבור ילדים שאנחנו רוצים לעזור להם למתן את האכילה.
המשחקים מאטים מעט את קצב האכילה, ובכך מאפשרים למעבר סיגנל השובע מהמעי למוח לפני שנאכלו כמויות מזון גדולות יותר – ולעיתים מיותרות. יתרון נוסף הוא בכך שארגון הצלחת למשחק כולל הצבה של כמות מזון ספציפית מתוכננת מראש (בהתאם לחוקי המשחק), שמאפשרת בקרה, לעיתים אף לא מודעת, על כמות המזון שהילד אוכל – לא רק עבור הוריו, אלא גם עבור עצמו. יתרון שלישי הוא שהמשחקים הם קצרים, ובנויים מאינטרוולים, כך שיש כמה נקודות זמן שבהן הילד יכול לעצור באופן נוח ולתהות עם עצמו ועם הוריו האם הוא באמת רוצה וצריך להמשיך לאכול.
צלחות שונות נותנות יתרונות שונים בהתאם לגיל הילד ולאופיו. למשל, ברור שילד בן 6 לא יסתפק בסיבוב אחד של משחק הזיכרון, ולכן נושא הצבת המזון מראש יהיה פחות משמעותי מבחינת תכנון הכמויות, לעומת צלחת ה-להאכיל ת'קרוקודיל. מצד שני, הוא מאפשר אינטרוולים קצרים יותר. נסו לחשוב מה נכון לילד שלכם, למצב הרוח שלו, ואולי אפילו לארוחה שהכנתם.
